תאמינו או לא, אבל בתקופות קדומות בישראל (וכן גם בתל אביב) היא ספארי של ממש אשר כלל אריות, פילים ואפילו ממותות בתקופות קדומות יותר. ישנן עדויות כי לפני כמה אלפי שנים, באזור שבו נמצאת היום רמת אביב עוד הסתובבו היפופוטמים.
אך התפתחות האדם לא עשתה טוב לבעלי החיים וזוהי בעיה מוכרת. האדם משנה את הסביבה ומשתלט על שטחים למטרות מגורים, חקלאות, תעשייה ותחבורה, וחיות רבות אינן מוצאות את מקומן. כבישים מהירים החוצים את הנוף הם אתר קטל לבעלי חיי רבים והידלדלות השטחים הפתוחים פוגעת בהם פגיעה קשה.
אך מסתבר שישנם בעלי חיים שלמדו לחיות בסביבת האדם, ובאופן מפתיע הם רק מתרבים והופכים להיות נפוצים יותר, אפילו במרחב העירוני שלנו.
שובם של התנים
התן הזהוב הוא טורף בינוני החי בקבוצות קטנות, הוא ניזון מטרף וגם אוכל נבלות, אך מסתבר ששאריות האשפה של בני האדם יכולות להיות מספיקות בשביל התפתחות אוכלוסיות משגשגות גם בערים. בעבר יכולנו לראות אותם בשטחים הפתוחים, כמו למשל בצפון הארץ. אך נראה שהיום מי שרוצה לראות תנים לא צריך לחפש אותם בטבע, קל יותר לראות אותם דווקא בעיר תל אביב. יללות התנים בלילות נשמעות ברמת אביב, בפארק הירקון, בבית הקברות בקריית שאול ומקומות רבים בעיר.
ולא רק תנים, אלא גם קיפודים. אלו תמיד היו פה אך במשך השנים עם התמעטות השטחים הם הלכו ונעלמו. אך מסתבר שהקיפודים גם למדו לחיות בסביבה העירונית בזכות תחנות ההאכלה לחתולי רחוב. וברמת אביב מדווחים על פיצוץ אוכלוסין של קיפודים.
המינים הפולשים מציפים את תל אביב
תנים, קיפודים, נמיות ועוד חיות בר תמיד היו פה. אנו דחקנו אותם ממקומם הטבעי, ונראה שהם מתעקשים להזכיר לנו כי המקום גם שלהם. אך לצד אלו, ישנם גם מינים פולשים שכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף התל אביב כמו הדררות הירוקות וציפורי המיינה. למרות שאנו אוהבים לראות את בעלי הכנף הירוקים, ישנו מחיר כבד לכך. מינים אלו דוחקים ממקומם מינים של ציפורים מקומיות ויש להם פגיעה קשה במערכת האקולוגית.
הופעתם של בעלי החיים בסביבה העירונית יוצרת אתגרים חדשים לעיריית תל אביב ורשויות שונות. ישנו צורך למצוא את האיזון בין חיות הבר ובני האדם, וללכת על הגבול הדק שלא יהפוך את חיות הבר להפרעה. אחת הדאגות המרכזיות, עם העלייה בכמות התנים,היא מחלת הכלבת; אך על פי עיריית תל אביב לא היו מקרי כלבת באזור. העירייה גם מפזרת פיתיונות עם חיסוני כלבת לחיות הבר.