פרטי ההסכם בין ישראל ללבנון נחשפים
בעיצומה של מערכת בחירות סוערת (כן… שוב פעם), ממשלת ישראל חושפת את פרטי ההסכם עם לבנון. וכצפוי הדבר גורם למחלוקת פוליטית. בעוד נראה כי ההסכם זוכה לתמיכה מקיר לקיר מצד מערכת הביטחון על זרועותיה השונים, נראה כי חברי הכנסת מביעים את עמדתם על פי המחנה הפוליטי אליו הם משתייכים.
ראש הממשלה, יאיר לפיד, הגדיר את ההסכם כהיסטורי. על פי ראש הממשלה ”ההסכם עומד בצורה מלאה בעקרונות אותם הציגה ישראל, ביטחוני וגם כלכלי; זהו הישג היסטורי המחזק את ביטחון ישראל והיציבות בגבול הצפון, וצפוי להכניס מיליארדים לכלכלת ישראל“. ואילו מנגד ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו ניצל את ההזדמנות לתקוף את הממשלה והגדיר את ההסכם כהסכם כניעה לארגון החיזבאללה. ”לפיד נכנע לכל הדרישות של נסראללה. לפיד נבהל ונכנע“, כך הגיב נתניהו.
ההסכם עם לבנון או בשמו ברשמי ”הסכם תיחום הגבול הימי בין שתי המדינות“ הונח אמש (12 לאוקטובר) בפני מליאת הכנסת. מעבר לתוכנו של ההסכם, גם מבחינה פרוצדורלית ישנה מחלוקת לגבי אופן אישורו, והנושא אף הגיע לבג“ץ. על פי היועצת המשפטית לממשלה ”ראוי להביא את ההסכם עם לבנון להצבעה במליאת הכנסת, אך מבחינה משפטית ניתן להסתפק בהנחתו על שולחן הכנסת“.
עיקרי ההסכם
בוודאי בהסכם ארוך, ויתכן כי לא כל פרטיו יפורסמו לציבור. אך על פי הפרסומים, אלו הן הנקודות המרכזיות בהסכם:
- קו המצופים יישאר כסטטוס קוו, לא יהיו תביעות לשינוי הקו (אלא אם כן תושג הסכמה אחרת בעתיד). הקו הימי יתבסס על קו
- במידה ונקודת השאיבה של הגז תמצא דרומית לקו 23, ישראל לא תמנע את שאיבת הגז, אלא אם כן תהיה סיבה מוצדקת למניעת השאיבה.
- ישראל תיהנה מתגמולים על ההכנסות ממאגר צידון בצד הלבנוני, בהתאם להסכמות עם חברת טוטאל בעלת הזיכיון להפקת הגז.
- ההסכמות על קו הגבול הימי לא ישפיעו על קו הגבול הקרקעי.
- שתי המדינות יגישו בו זמנית הודעה לאו“ם המכילה את הקואורדינטות הגאוגרפיות לתיחום קו הגבול הימי . אף אחד מהצדדים לא יגיש בעתיד תרשימים אשר אינם עולים בקנה אחד עם ההסכם, אלא אם כן תושג הסכמה בין שתי המדינות.
- שני הצדדים מחויבים לשימוש בשיטת השאיבה המקובלות בענף, על מנת לקדם יעילות, בטיחות והגנה על הסביבה תוך כדי כיבוד כל החוקים והתקנות בתחום.
- הזיכיונות הלבנוניים ינתנו לתאגיד או מספר תאגידים בינלאומיים בעלי מוניטין אשר אינם נתונים לסנקציות בינלאומיות.
